טיפולי פריון והסיכון למומים מולדים (NEJM 2012)
 
מספר מחקרים בעבר הצביעו על קשר אפשרי בין שימוש בהפרייה חוץ גופית – IVF ומיקרומניפולציה – ICSI לבין התפתחות מומים והפרעות מלידה.  עם זאת, מבנה המחקרים וגודלם לא אפשר להגיע לכלל החלטה האם הסיכון המוגבר כרוך בבעיה הבסיסית של בני הזוג או בטיפול עצמו.
מחקר גדול אשר בוצע באוסטרליה ופורסם לאחרונה בכתב העת הרפואי היוקרתי New England Journal of Medicine ניסה לתת מענה לסוגיה זו.

מחקר אפידמיולוגי זה ניסה השוות את הסיכון למום או הפרעה מלידה (בכך כולל המחקר מומים מולדים, הפרעות כרומוזומליות וגם שיתוק מוחין) בנשים עם הריון ספונטאני, נשים עם טיפולי פריון בהריון הנוכחי או בעבר ונשים עם בעיית פריון אשר הרו ספונטאנית.

מחקר זה כלל 308,974  לידות והפסקות הריון. 302,811 נשים הרו עצמונית (ספונטאנית) ו-6,163 נשים הרו לאחר טיפולי פריון. הנשים שהרו לאחר טיפולי פריון נטו להיות מבוגרות יותר, ממעמד סוציו אקונומי גבוה יותר ונטו לסבול ממחלות נלוות בשיעור גבוה יותר.  

במחקר זה נמצאו 17,546 מקרים עם מומים והפרעות מלידה בקבוצת הנשים שהרו עצמונית למול 513 מומים והפרעות בנשים שהרו לאחר טיפולי פריון.
ככלל, טיפולי פריון העלו ב-30% את הסיכון למום או הפרעה מלידה (ובכלל זה שיתוק מוחין). בפילוח סוגי המומים, הסיכון המוגבר היה למומי לב, מערכת השריר והשלד ומערכת המין והשתן.  הסיכון להפרעה כרומוזומלית לא נמצא גבוה משמעותית. הסיכון לשיתוק מוחין מלידה נמצא גבוה יותר (בכ-22%) בקרב קבוצת המטופלות.  מעניין לציין שנמצא סיכון מעט מוגבר להפרעה או מום מלידה גם בקרב קבוצת נשים שטופלו בעבר בטיפולי פריון אך הרו כעת באופן ספונטאני.
 
עם זאת, כאשר בדקו את הנתונים לפי סוג הטיפול שעברו הנשים, הסיכון נמצא משמעותי רק במקרים בהם בוצעה מיקרומניפולציה כגון ICSI ולא נמצא כמשמעותי בנשים שעברו IVF ללא ICSI או נשים שקיבלו טיפולי פריון ללאIVF.
לסיכום הממצאים- במחקר זה נמצא קשר בין טיפולי פריון לבין מומים והפרעות מלידה במקרים הבאים:
  •  שימוש ב-ICSI – פי 1.5
  • GIFT- החדרת העובר המופרה לחצוצרה – פי 1.7
  • הזרעות – פי 1.5
  • שימוש באקקלומין.
  • כמו כן נמצאה עלייה בשיעור המומים בנשים בכלל עם בעיית פריון שהרו עצמונית  בין אם טופלו בעבר ב-IVF (פי 1.2) או ללא טיפול ב-IVF בעבר (פי 1.4).
 
נקודות חשובות שעולות ממאמר זה:
  1.  מנתונים אלו עולה שהשימוש ב-ICSI (מיקרומניפולציה בה מוחדר הזרע ישירות לביצית) היה כרוך בעליה קלה בשיעור המומים. עלייה זו נשארה משמעותית גם בהתחשב בגיל הנשים ומשתנים אחרים. לא ברור אם עלייה זו קשורה לטיפול עצמו או לבעיה רפואית/גנטית שגרמה לצורך הראשוני בטיפול זה (עקב בעיית זרע קשה) . 
  2. השימוש באיקקלומין לא מבוקר העלה מעט את שיעור המומים וההפרעות.
  3. השימוש בעוברים מוקפאים לא העלה, ואף הוריד את הסיכון למומים מולדים.
 
 
טבלה המדגימה את הקשר הסטטיסטי להתפתחות מום או שיתוק מוחין בהתאם לסוג הטיפול שעברה האישה.